סיפורים ותולדות צדיקים

תורה מופיעה בחבורה , ציפיית הישועה , אם אין אני לי מי לי , הרב אלישע היה נתון בשליחותו , עד שתכלה הפרטיות , מעביר על מידותיו , הרב אלישע הביט אל דברת קץ המגולה , סוגיית הענוה , העיקר חסר מן הספר , שליחות זו מחויבות , "אמון, אמון, אמון" , פסקו אנשי אמנה , משיח בן יוסף חי ויחיה , ענוה וארץ ישראל , האמת תהיה נעדרת ,ההתמסרות לגרעינים התורניים

הרב אלישע וישליצקי, מהרבנים הבולטים בציונות הדתית, הלך הבוקר (רביעי) לעולמו והוא בן 65. ראש בית המדרש "מהו"ת", ממייסדי הגרעינים התורנים, מחבר ספרים, ור"מ אמונה בישיבת מרכז הרב.

הוא התרפס לפני הדיינים והודה כי יצרו הכשילו, וכי אכן זמם לגנוב את כספו של חברו. כאשר חזר לבסוף התובע עם צלוחית המים הצלולים בידו, השתומם לראות את חברו מתייפח ואת כספו מונח לפניו.

לקראת יום הפטירה, הגיע הזמן להכיר את הרב שכבר בגיל שתיים עשרה למד בשקדנות כזו עד שמשחק הילדים המועדף על ילדי עירו היה מי יצליח להפריע לו.

השניים הסתכלו זה בזה, וענו כאיש אחד: "הדבר שנמצא אצלנו במקום הראשון זה הקדוש ברוך הוא, אבל בוודאי שנעשה הכול למען הילד".

התשובה לא מצאה חן בעיני פקידת הסעד הממונה על האימוץ, והיא אמרה בפנים חמורות סבר: "זה לא פשוט בכלל! אם ייווצר קונפליקט בין האהבה שלכם לאלוקים ובין האהבה שלכם לתינוק, אתם עלולים להזניח את התינוק". מרים התקוממה: "מה פתאום?! אין שום סתירה בין האהבות הללו. דווקא האהבה לקדוש ברוך הוא והאמונה בו תעניק לנו יותר כוחות לטפל בילד"

דממה השתררה בחדר בית הדין. רבי משה איסרליש ישב על כיסאו כשהוא מהורהר ביותר. לפתע התנער, פנה אל הסוחר התובע ואמר: "טענתך היא כי בעת שמסרת לחברך את כספך שהיתם ליד מעיין מים. ובכן, הזדרז ולך אל המעיין ומלא צלוחית ממימיו. או אז, כאשר תחזור לכאן עם המים, אדע בבירור מי מכם דובר אמת..."

הרבי חייך חיוך מנחם מבלי לדבר. ישראל הרגיש שהוא נמצא במקום שבו הזמן אינו שולט, מקום רגוע ושליו.לפתע צחוק גדול ומרושע התגלגל באוויר: "חה, חה, חה, יהודי משוגע..."

"יהודי מלוכלך!" נשמע קולו של הגרמני האחראי, "אתה מחפש את שאריות השמן שגנבת? אתה חושב שאנחנו טיפשים?" ישראל הנדהם לא דמיין שהנאצים ידעו על הכמות העלובה של השמן שהסתיר. "זה יומך האחרון, יהודון, תתכונן לכך"